כאן טל פני אדמה לא בעבים מעל רחל זהו ספר על אנשים , על מאה שנות חיים , על תחנות רבות בדרך מתמשכת . המייסדים היו צעירים , היום בני המקום ובניהם כבר יודעים מהי שיבה . זהו ספר על מקום וספר על הזמן . על ימים שחלפו ועל המנגינה שלעולם נשארת . זהו סיפור על אנשים שתהו על האדם , ביקשוהו בתוקף , ראו אותו בבהירות . מוריהם אמרו להם : היזהרו ! בני אדם נשברים , בני אדם הם אינסופיים ואין להכילם במסגרות נוקשות . הם הסכימו , אך סירבו לגמד את חזונם על האדם ולהקטין את דמותו . חיפשו דרך שלא תהפוך את היחיד והחבורה לתוצר בלעדי של כוח ושררה . בדרכם הם חוו אכזבות גדולות אך גם הישגים לא צפויים . זהו סיפור על אנשים שהגיעו מכל תחנה בהיסטוריה היהודית של מאה השנים האחרונות . מ"שם" בגולה הם עברו ל"פה" לארץ ישראל . שם , במינסק ובדמשק , בצנעא ובווארשה , בקייפטאון ובניו יורק ; פה , הם רצו לבנות את ביתם ולהגשים את חלומותיהם . זהו סיפור על ילדי הארץ וילדי דגניה שביקשו למצוא נתיב מן המקום אל העולם הגדול וסערותיו . הם האמינו כי ' ' 1 הם עושים לעולם גם בזיקתם אל האדמה והחקלאות בחלקתם הקטנה . בזיקתם אל העבודה היומיומית , ה...
אל הספר