כעת אנו נעים אל תוך הסיפור הביוגרפי האינטימי יותר ; נתקדם לאורך הביוגרפיה האישית של המרואיינים , תוך התמקדות ברגעים שבהם , לדבריהם , התעצבה זהותם העדתית . הפרק שלפנינו חושף את תנועתו הכרונולוגית של המהלך הנרטיבי מנקודת ההתחלה " ) טרום ילדות" סיפורים על היכרות ההורים ) דרך מרבית זירות החברות ועד לשלב של הקמת משפחה בוגרת . אם הפרק הקודם הציג את האופן הדיכוטומי שבו מתוארת החברה הישראלית " ) שתי פלנטות , ( " בפרק זה נבחנת ביתר העמקה החוויה הפנומנולוגית של היחיד החצוי , המעורב , האשכנזי מזרחי , הממקם את עצמו בתוך המערכת החברתית שאותה תיאר קודם לכן כדיכוטומית במידה רבה . לאורך הראיונות , בסיטואציות רבות ומגוונות , מתוארת הזהות העדתית כרלוונטית ומשמעותית : בחיפוש אחר בן / בת זוג , בבחירת מקום עבודה , בקניית תקליטור ועוד . הבחירות ההתנהגותיות שלנו - ההעדפות וההחלטות שאנו מבצעים , מול הויתורים וההימנעויות - מעצבות את "שלט הזהות" שאותו אנו מניפים בפומבי ( גופמן , . ( 2003 עיצוב הזהות מתרחש בכל רגע ביומיום , החל מבחירות צרכניות וכלה בבחירות מהותיות , תעסוקתיות ואחרות . בהמשך לפרק הקודם , גם כאן ...
אל הספר