במשך מאות שנים היה המושג "ארכיטקטורה" ( או "אדריכלות ( " מכוון לארכיטקטורה העשירה של המעמדות העליונים . שכבות אלו יכלו לגייס ולאגור אמצעים כלכליים וכספיים ולארגן מבצעי בניה בממדי ענק . כוח אדם מיומן פיתח וביצע את מפעלי האדריכלות הזו , שמשום כך היתה מורכבת ומעודנת בהרבה מן האדריכלות של העם הפשוט . היא יצרה מתכונות מיוחדות למעמד הגבוה ( מגורים עשירים ומורכבים , ( לשליטים ( ארמונות , טירות ) או למעמד הכוהנים ( בתי מקדש , מנזרים וכדומה . ( וכך היתה האדריכלות העשירה לפורמלית ומבוססת על כללים מוגדרים , שהורכבו לתיאוריות ולשיטות פעולה . בסופו של דבר הוגדרה המערכת הכוללת הזו של ידע ומיומנות כמקצוע ובאמנות הקרויים "אדריכלות . " אין ספק שאדריכלות המעמדות השליטים הוכרה כאמנות גם על ידי העם הפשוט , והיא סימלה את המשותף לקהילה העירונית או המדינית . עם זאת נשאר פער בין אמנות זו לבין המושגים והרגלי החיים של העם . ככלל , כל סוגי האמנות של השכבות העליונות , ואף מכלול התרבות שלהן , הוכרו כמייצגים את הקהילה כולה . בתיאור זה יש , כמובן , מן העיוות , והוא פוסח על השפעות הדדיות מרובות הקיימות בין תרבות העם ...
אל הספר