ההשתכנות העצמית היתה בעבר השיטה היחידה בישראל להקמת בית . כיום נהוגה השיטה הזו בשכבות הנחותות מבחינה כלכלית , בעיקר בכפרי המיעוטים ובפרברים העניים ביותר שבעיבורי הערים הראשיות . השכונות היהודיות שהוקמו בארץ באמצע ובסוף המאה שעברה משמשות דוגמה טובה להתארגנות של אזרחים מעוטי אמצעים כדי להקים שכונות מתוכננות ומנוהלות לפי מושגיהם ורצונותיהם . כידוע , היתה ימין משה השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה . משה מונטיפיורי יזם את הקמתה והגיש למשתכנים עזרה במימון ובארגון . לכאורה היה זה שיכון טיפוסי של יחס פאטרנליםטי מצד הגורם המשכן , אך השכונה תוכננה ונבנתה בהתאם למושגים ולצרכים של התושבים ולא לפי מושגיהם של הפילנטרופים שבאנגליה . הדבר ניכר בתקנון שקבע מראש את כללי השכנות וההתנהגות בשכונה . ללא הסכמה ונכונות לקבל את מרות התקנות , לא היתה השכונה קמה , ובוודאי שלא היתה יכולה להתקיים עשרות בשנים , כפי שנתקיימה , עד מלחמת העצמאות . אחרי המלחמה נושלו תושביה העניים והשכונה היתה לשכונה יוקרתית של בעלי ממון ומעמד חברתי . רוב רובה של ירושלים היהודית , שנבנתה במשך החצי השני של המאה שעברה ...
אל הספר