עד כה עסקנו במעבר מציוויליזציה כפרית לעירונית ועמו מאוטונומיה ( בבניית מגורים ) להטרונומיה . לזאת יש להוסיף את הופעתם של המוסדות למיניהם , ואת מיסוד החברה העירונית . בין מוסדות אלה אפשר לציין את בתי המשפט , בתי הספר , הצבא והמשטרה , השוק המוסדר , השירותים הסניטריים והבריאותיים , וכדומה . בימי הביניים נוצרו מוסדות שארגנו בתוכם את אנשי המקצועות השונים , את בתי האולפנא שלהם ואת הגילדות והסינדיקטים למיניהם . אלה ציינו את התגבשות החברה האירופית , ועקבותיהם ניכרים בה עד היום . ריבוי זה של מוסדות ושל כללים המוכתבים על ידי החברה מציין את הציוויליזציה העירונית , והוא שהפך את ההשתכנות העצמית , שאפיינה ( ועודנה מאפיינת ) את רוב החברה האנושית , לתהליך כפוי , מוכתב מגבוה , הקרוי "שיכון . " השיכון אינו אלא ייצור מגורים במתכונת מסוימת שנקבעה על ידי השלטון או על ידי ארגונים ומוסדות - במקום שהפרט ייצור את בית מגוריו או לפחות ינחה את בנייתו . כאן המקום להעיר שאין בדעתי להפחית מערך ההתקדמות שחלה במעבר מן החברה הכפרית לחברה העירונית הממוסדת . עצם עושרה ומורכבותה של החברה העירונית גורמים לשיפור עצום ברווח...
אל הספר