א . על מעמדה חסר התקדים של הפואמה "בעיר ההרגה" " היום שנכתבה שירה גדולה זו , " כתב בשנת תשי"ג המשורר והמבקר יעקב פיכמן על הפואמה "בעיר ההךגה , " "הוא אולי התאריך החשוב ביותר בתולדות השירה העברית . " ומאליה עולה השאלה : מדוע הפליג פיכמן עד כדי כך בשבחי הפואמה הזו , וקשר לה כתרים כה כבדים ונכבדים ? האם באמת העדיפה על פני כל שאר הפואמות שחיבר ביאליק בשנות מפנה המאה העשרים , לרבות "המתמיד , " "מתי מדבר , " "הברכה" ו"מגילת האש ? " האם נשמטה מזיכרונו הפואמה המשכילית החשובה ביותר , הלא היא "קוצו של יוד" מאת י"ל גורדון , שנשלמה כשנתיים לפני פרוץ פרעות "הסופות בנגב" וייסוד תנועת ביל"ו , והקיפה בחוג ראייתה את קורות עם ישראל ואת תחלואיו , באמצעות סיפורם הטרגי האקזמפלרי של גיבוריה , הילל ובתשוע ? האם אכן ביכר בשנותיה הראשונות של המדינה את "בעיר ההרגה" על פני הפואמה המודרניסטית החשובה , המרגשת והמקפת ביותר , הלא היא " שמחת עניים" של אלתרמן , שבני הדור הצעיר , לוחמי מלחמת העצמאות , שיננו את טוריה על-פה כאילו היו אלה פסוקי תפילה ? מותר כמדומה להניח כי פיכמן ידע והבין אל נכון , כי הפואמה "בעיר ההרגה" ...
אל הספר