פרק שני בשפה בלולה ישוררו ההטרוגניות של לשון יידיש - יתרון או חסרון?

א . "הנאמן" - השקפתו של ביאליק על לשון יידיש עשרים שירים ביידיש אינם יבול מרשים לגבי משורר בשיעור קומתו של ביאליק , שעד עצם היום הזה שיריו "אונטער די גרינינקע ביימעלעך" " ) תחת העצים הירקרקים "ו ( " ים לידער" " ) שירי ים ( " הם מפסגותיה של השירה המושרת ביידיש . לא בנקל נענה ביאליק לפנייתו של ידידו ועורכו , י"ח רבניצקי , להקדיש מזמנו ל"שפדוה" על חשבון "הגבירה . " בנאמנותו לעברית כשפת היצירה הלך ביאליק לשיטתו של יהודה ליב גורדון , שהגדיר את עצמו "עבד נאמן" לשפה העברית לנצח נצחים . בעשור הראשון ליצירתו קיבל ביאליק בלא ערעור את דעתו של אחד-העם , שראה בפנייה אל שפת יידיש ואל הפולקלור , בגון זו של האתנוגרפים שאול גינצבורג ופסח מארק , עיסוק בלשון בלולה , ולא בשפה מתוקנת , היאה לכתיבה סדורה ושכלתנית . אחד-העם ראה באנתולוגיה של מארק וגינצבורג מפעל כינוס חסר ערך , שעיקרו איסוף "שירים שאין בהם אף צל של שירה או של רעיון , אלא פטפוטי מילים בלבד ( ... ] עדים נאמנים שהעם בכללו לא חשב את הלשון הזאת לשפוך בה את לבו באמת ולעשותה אספקלריא של רוחו הפנימית . " כן התרעם אחד-העם על הניסיון של היידישיסטים לקב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

ספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל