מנקודת מבטו של האדם העושה במלאכה , המסתמך רק על הכלים הקדמוניים של שתי ידיו , האדם , כפי שאמר בנג'מין פרנקלין , הוא " עושה כלים . " אותם מכשירים עצמם , שרק מקלים את נטל עבודתה של החיה העובדת והופכים אותה למכנית , מעוצבים ומומצאים על ידי האדם העושה במלאכה למען הקמת עולם של דברים , ואת מידת התאמתם ודיוקם מכתיבות מטרות "אובייקטיביות" אלה ואחרות שאולי ירצה להמציא , ולאו דווקא צרכים וחסכים סובייקטיביים . כלים ומכשירים הם חפצים עולמיים כה מובהקים , עד שניתן להשתמש בהם כאמת מידה לסיווג של ציביליזציות שלמות . עם זאת , בשום מקום אין אופיים העולמי ניכר יותר מאשר כשהם משמשים בתהליכי העבודה , שם הם למעשה הדברים המוחשיים היחידים הנותרים הן לאחר העבודה והן לאחר תהליך הצריכה עצמו . לפיכך בשביל החיה העובדת , הכפופה לתהליכי החיים הטורפניים ועסוקה בהם בקביעות , עמידותו ויציבותו של העולם מיוצגות בראש ובראשונה בכלים ובמכשירים שהיא משתמשת בהם , וסביר מאוד שבחברת עובדים ילבשו הכלים אופי או תפקיר שאינו מכשירי גרידא . לעתים קרובות מושמעות טענות על ההחלפה המעוותת בין אמצעים למטרות בחברה המודרנית , על כך שאנשים...
אל הספר