עניינה של מלאכת יצירה , ( fabrication ) מלאכתו של האדם העושה במלאכה ( הומו פאבר , ( הוא גילום בחפץ . המוצקות , הטבועה בכל הדברים , אפילו השבריריים ביותר , באה מן החומר שאותו מעבדים , אבל החומר הזה לבדו אינו סתם נתון תנמצא ] שם , כמו פירות השדה והעצים שאנו רשאים ללקטם או להשאירם כפי שהם בלי לשנות את משק הבית של הטבע . חומר הוא כבר תוצר של ידיים אנושיות שהרחיקו אותו ממיקומו הטבעי , אם בהריגה של תהליך חיים , כמו במקרה של אילן שחייבים לגדוע כדי לספק עץ , ואם בקטיעה של אחד מתהליכי הטבע האיטיים יותר , כמו במקרה של ברזל , אבן או שיש שנעקרו מרחם האדמה . יסוד זה של חילול ואלימות נמצא בכל מלאכת יצירה , והאדם העושה מלאכתו , היוצר של מרקם היצירה האנושית , תמיד היה מהרס של הטבע . החיה העובדת , שבגופה ובעזרת חיות מאולפות מזינה את החיים , היא אולי אדונם ושליטם של כל היצורים החיים , ואף על פי כן עודנה משרתת הטבע והארץ ; רק האדם העושה מלאכתו מתנהל כאדונה ושליטה של הארץ כולה . יצרנותו של האדם נתפסה בדמותו של אל בורא , כך שבמקום שבו אלוהים ברא יש מאין האדם בורא מתוך חומר נתון , ולכן נידונה היצרנות האנו...
אל הספר