מלאכת כפינו , להבדיל מעבודת גופנו - האדם העושה במלאכה ( הומו פאבר , < שעושה ובאופן מילולי "מעבד 1 / ' וזאת במובחן מן החיה העובדת , שעמלה ו"מתערבבת עם" - יוצרת את המגוון האינסופי בתכלית של דברים , שיחד מהווים את מרקם היצירה האנושית . אלה הם בעיקר , אם כי לא רק , חפצים לשימוש , והם ניחנים בעמידות שלוק נזקק לה כדי לייסד את הרכוש וב"ערך" שאדם סמית נזקק לו בשביל שוק החליפין ; הם גם מעידים על היצרנות , שבעיני מרקס היא מבחנו של הטבע האנושי . השימוש הנכון בהם אינו גורם להם להיעלם , והם מעניקים למרקם היצירה האנושית את היציבות ואת החוסן שבלעדיהם אי אפשר היה לסמוך עליו שיעניק בית לאותו יצור בן תמותה וחסר יציבות , האדם . עמידותו של מרקם היצירה האנושית אינה מוחלטת ; למרות שאיננו צורכים אותו , השימוש שאנו עושים בו שוחק אותו . תהליך החיים המחלחל בכל הוויתנו חודר גם אליו , ואם לא נשתמש בדברים של העולם , בסופו של דבר גם הם יתפוררו , יחזרו לתהליך הטבעי הכולל שממנו באו ואשר כנגדו הם הוקמו . אם יניחו לכיסא או ישליכו אותו מהעולם האנושי , הוא ייעשה שוב לעץ , ( wood ) והעץ יתפורר ויחזור לאדמה שממנה צמח האיל...
אל הספר