המונח 'חיי מעש' טעון לעייפה במסורת . ימיו כימי מסורת המחשבה הפוליטית שלנו ( אבל לא יותר ממנה . ( ומסורת זו , הרחוקה מלהקיף ולהמשיג את כל ההתנסויות הפוליטיות של האנושות המערבית , צמחה מתוך מערך היסטורי ספציפי : משפטו של סוקרטס והעימות בין הפילוסוף והפ 7 לי . 0 היא התעלמה מהתנסויות רבות של עבר קדום יותר שלא היו רלוונטיות לתכלית הפוליטית המיידית שלה , והתמידה באורחותיה הסלקטיביים להפליא עד שהגיעה לסופה בעבודתו של קרל מרקס . המונח עצמו , שבפילוסופיה של ימי הביניים הוא התרגום התקני לנילס פ 1 ללטרקוס של אריסטו , מופיע כבר אצל אוגוסטינוס , שם בצורתו vita negothsa-2 או uctuosa הוא עדיין משקף את המשמעות המקורית : חיים המוקדשים לעניינים ציבוריים פוליטיים . אריסטו הבחין בין שלוש צורות חיים ( bioi ) שבני האדם יכולים לבחור ביניהן מתוך חירות , כלומר ללא שום תלות בצרכי החיים וביחסים שמחוללים צרכים אלה . תנאי הכרחי זה של חירות מוציא מכלל חשבון את כל צורות החיים המוקדשות בעיקר להישרדות עצמית - לא רק העבודה , שהיתה צורת החיים של העבד , שהיה נתון לכפייתם של הצורך להישאר בחיים ושליטתו של האדון , אלא גם חי...
אל הספר