איוב: האמונה והכפירה

א ב 1962 פרסם ישעיהו ליבוביץ את מאמרו ההשוואתי הראשון אודות אברהם ואיוב ' . כאן הוצגה פרשת העקדה כמקבילה לניסיון האלוהי שאיוב הועמד בו . בעיוניו החוזרים של ליבוביץ בנושא זה , הובנו אברהם ואיוב כאבות טיפוס של אמונה תיאוצנטרית , אמונה 2 לשמה , נטולת כל תנאים , אמונה שאין בצדה כל טובות הנאה . מלבד מובאות שונות מהתנ"ך , מחז"ל ומהמדרש , שעניינן הסמכת סיפורו של איוב לסיפור העקדה , דן ליבוביץ בעומק הדומות האמונית של השניים , בבחינת "ושניהם באו להורות את המשמעות של נ יראת ה . "' אלוהים מתגלה לאברהם ולאיוב לא מבחינת כוחו , חוכמתו וכר , אלא כבוראו של עולם הנעדר משמעות תועלתית או תכליתית . אברהם ואיוב שניהם מקבלים עליהם לעבוד את ה' מבחינת אלוהותו ולא משום בחינה פונקציונלית של נוכחות האל בטבע ו / 4 או בחיי אדם . אלוהותו של איוב מתגלה לו כ"אל סתם , " ואילו אלוהיו של אברהם מתגלה לו כמי שסותר את הברית בין הבתרים . דהיינו שניהם עומדים במבחן של אלוהות נטולת פשר ואף פרדוקסלית . בזאת בדיוק נבחנת אמונתם : "המשמעות הדתית של חומר בראשית , שעיקרו יראת ה' של אברהם אבינו ( ... ) וכן של ספר איוב , היא בעימות ב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד