גידולי שדה

עונתיים לא הותירו אחריהם , כמובן , שרידים כלשהם , אולם צפיפות היישוב בתקופות הנדונות אינה משאירה מקום לספק , שהבסיס החקלאי לקיומם כלל גם גידולים כאלה . אם נבחן שנית את המשק הערבי באזור לפני שחל תהליך המודרניזציה בחקלאות , נראה שנכללו בו גידולים מגוונים . הדבר נכון גם לגבי גבעות החול האדום , שאדמתן הקלה נחשבה במחקר לחסרת ערך חקלאי . בעמקי המרזבה , . 11 ראה למשל : . Conder and Kitchener 1882 , II . pp . 134-135 ; 165 . Le Strange 1890 . pp . 513-514 . 12 יצוא סבון ושמן למצרים במאה ה י"א נזכר בכתבי הגניזה הקהירית . ראה : גיל תשמ '' נ , עמי . 196-195 . 13 אביעם תשמ '' ז ; . Urman 1985 , p . 145 ; Fig . 54 Broshi 1986 , p . 45 . . 14 . 15 על תכונות אדמת החול האדום ראה : קרמון תשי"ט , עמ' . 118 על הגידולים שנהגו בחקלאות הערבית באזור ראה : מיחס תרצ"ז , עמי ; 223 , 205 זהרי , 1959 עמי ; 524 שור תשל '' ט , עמי Guerin 1875 , II , pp . 355 , 362 , 367 ; Conder and Kitchener 1882 , II , p . 250 ; Margalit . 160-138 . 1963 , pp . 208-223 המבורכים באדמה פוריה וכבדה , גידלו הערבים חיטה , שעורה , פול ...  אל הספר
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

הקיבוץ המאוחד