בנסיון לשחזר את המערכת החקלאית בתקופה זו ניתן להיעזר , בנוסף לנתונים הארכיאולוגיים ולמקורות ההיסטוריים , גם בידוע לנו על החקלאות בדרום השרון במאות השנים האחרונות , היקפה ושיטותיה . אין ספק , שהחקלאות המסורתית באזור , כפי שנסקרה בכפרים הערביים במאה היט'' , היתה מתוחכמת ומפותחת פחות מזו שנהגה בתקופות הרומית , הביזאנטית והערבית הקדומה . 1 יכולתה של האוכלוסיה הרצנטית לנצל את השטח היתה , לכן , קטנה מיכולתם של הקדמונים לעשות זאת , 1 והדבר ניכר מתוך השוואת שטחי הגידול , שיטות העיבוד וסוגי הגידולים . מעצם אופיו אין הממצא הארכיאולוגי מעיד ישירות על מיני הגידולים שהיו בשימוש , אך בשטח שרדו עדויות בצורת מיתקנים רבים , ששימשו לעיבוד התוצרת החקלאית , ובעיקר גיתות ובתי בד . לאור מספרם הניכר ותפוצתם בכל חלקי האזור , קשה לקבל את ההנחה , שהם שימשו לעיבוד ענבים וזיתים שגודלו מחוץ לאזור , ובמיוחד הזיתים , שמקומות גידולם המסורתיים הם מורדות ההרים והשפלה . גם מגבלות ההובלה של הפרי הכתיבו את צמידותם של המיתקנים לשטחי העיבוד . על כן ניתן להסיק מקיומם וממיקומם על תפוצתם של כרמים ומטעי זיתים בדרום השרון , לצד ...
אל הספר