בעיני הליבראליזם של המאה התשע עשרה היתה הרומאנטיקה זהה עם ה"רסטו ראציה" והריאקציה . ייתכן שהיתה הצדקת מה להשקפה זו , בייחוד בגרמניה , אולם בדרך כלל היא הוליכה לתפיסה מוטעית של התהליך ההיסטורי . היא לא באה על תיקונה , אלא לאחר שהחלו המלומדים להבחין בין הרומאנטיקה הגרמנית לרומאנטיקה המערבית , ולייחס את האחת למגמות ריאקציוניות , ואת השניה — למגמות פרוגרסיביות . אין ספק שהתמונה אשר נתקבלה כתוצאה מכך היתה קרובה הרבה יותר אל האמת , אולם עדיין היתה בה מידה ניכרת של פישוט העובדות , שכן , מנקודת ראות פוליטית , לא היתה אף אחת משתי צורות הרומאנטיקה ברורה ועקיבה . לבסוף , החלו להבחין , בהתאם למצב המציאותי , בין שלב מוקדם לשלב מאוחר , הן ברומאנטיקה הגרמנית והן ברומאנטיקה הצרפתית והאנגלית — בין רומאנטיקה של הדור הראשון ובין רומאנטיקה של הדור השני . נתברר כי כיוון ההתפתחות בגרמניה שונה היה מכיוונה באירופה המערבית , וכי הרומאנטיקה הגרמנית התקדמה מעמדתה , שהיתה מהפכנית במקורה , לעמדה ריאקציונית , ואילו הרומאנטיקה המערבית התקדמה מנקודת מבט מונארכיסטית שמרנית לליבראליות . קביעת מצב זו היתה נכונה ביסודה ,...
אל הספר