פרק רביעי גרמניה וההשכלה

בכל רחבי אירופה היתה התנועה הרומאנטית של המאה השמונה עשרה תופעה רבת ניגודים מבחינה סוציולוגית . מצד אחד , היא היתר . המשכה וקזיאר , של אותה אמאנציפאציה של המעמד הבינוני , שהחלה עם ראשית תור הה & כלה ; היא היתה הביטוי לאמו ציונאליזם הפל ^ אי , ולכן — ניגודו של האינטלקטואליזם האנין והמאופק של שכבות החברה הגבוהות . אולם מצד שני , היא ייצגה את תגובתן של אותן שכבות גבוהות על ההשפעות החתרניות של הראציונאליזם והמגמות הרפורמיות של ההשכלה . היא נתפתחה תחילה בקרב השכבה הרחבה של המעמד הבינוני , אשר הושפע אך מעט מן ההשכלה , ובתוך אותו חוג שבעיניו עדיין היתה ההשכלה קשורה קשר הדוק מדי עם התרבות הקלאסית העתיקה ; אולם אט אט נעשתה נחלתם של אותם מעמדות אשר ניצלו את נטיותיה האמוציונאליות של התקופה לשם הק ) גת מטרותיהם האנטי ראצי 1 נאלי 1 ת והריאקציוניות מבחינה חברתית ופוליטית . אך בה בשעה שהמעמד הבינוני בצרפת ובאנגליה נשאר ער לעמדתו בחברה ומעולם לא פנה עורף להישגי ההשכלה , הרי המעמד הבינוני הגרמני נשתעבד לאי ראציונאליזם הרומאנטי עוד לפני שעבר את האסכולה של הראציונאליזם . אין פירוש הדבר שלראציו נאליזם כ...  אל הספר