אחרי תקופת שלטונו של קארל הגדול אין עוד החצר מרכזה הרוחני של הממלכה . מרכזם של המדע , האמנות והספרות הוא עכשיו במנזרים ; בספריותיהם , בחדרי הכתיבה שלהם ובסדנאותיהם נעשה עכשיו החלק הנכבד ביותר של הייצור הרוחני . תודות לשקדנותם של המנזרים ולעשרם הגיעה האמנות של המערב הנוצרי לתקופת פריחתו הראשונה . עם גידול מספרם של מרכזי התרבות , כתוצאה מהתפתחות המנזרים , הלה דיפרנציאציה חריפה יותר של המגמות האמנותיות . אולם , אל לנו לתאר לעצמנו את המנזרים האלה כאילו היו מנותקים לגמרי זה מזה י ; תודות לתלותם המשותפת ברומא ולהשפעתם הכללית של הנזירים האיריים והאנגלו סאכסיים — ולאחר מכן גם תודות למיסדרים הרפורמיסטיים — היה מגע ביניהם , אף כי לא הדוק במיוחד . כבר בדיה הצביע על מגעיהם עם העולם החילוני , על התפקיד שמילאו בתחום הצליינות ועל היותם מקומות מיפגש של צליינים , סוחרים וזמרים . ואף על פי כן , למרות קשריהם עם העולם החיצון , נשארו המנזרים , בעיקרו של דבר , מרכזים אוטארקיים , יחידות מסוגרות , הדבקות במסורת שלהן ביתר התמדה ועקשנות מאשר הצר המלכות , המשתנה עם שינוי האופנות , או מאשר החברה הבורגנית המאוחרת...
אל הספר