איינהארט מספר , כי קארל הגדול הורה לאסוף ולרשום את "השירים הבארבאריים העתיקים" על אודות מריבות ומלחמות משכבר הימים . אלה היו , כנראה , שיר 1 ת אשר סיפרו על גיבורי תקופת הנדודים , על תיאודוריר , ארמאנריך , אטילה ולוחמיהם האמיצים — שיר 1 ת שמקצתן כבר עובדו קודם לכן ונעשו אפוסים נרחבים , ביחס . בימיו של קארל הגדול לא היתה עוד שירת גיבורים זו לפי טעמם של האנשים המשכילים ; בתקופה זו כבר היו פופולאריות יותר הפואימות הקלאסיות והלמדניות . יש לשער כי גם למלך היה רק עניין היסטורי בשירי הגיבורים העתיקים ; ואם הורה לרשום אותם — סימן שעמדו לרדת לטמיון . ואולם גם אוסף זה של קארל הגדול אבד ; ואילו הדור הבא , לואי הצדיק ובני זמנו , לא התעניינו עוד בשירה זו . הצורה האפית צריכה היתה לסגל לעצמה נושאים ביבליים ולבטא את השקפת העולם הדתית , כדי שלא תיעלם לגמרי משדה הספרות . קרוב לוודאי שכבר עורכי האוסף שהוכן בשביל קארל הגדול היו כמרים , ואם נשפוט על פי ה"ביאיוולף" עסקו כמרים כבר קודם לכן בעיבודם של סיפורי גיבורים . אפשר להניח כי לצד ספרות הנזירים נשתמרה שירת הגיבורים גם בצורה אחרת , קרובה יותר לצביונה המקו...
אל הספר