נותני עבודתם הראשונים של האמנים היו הכוהנים והשליטים — וזמן רב היו אלה מעסיקיהם היחידים ; והסדנאות החשובות ביותר במשך כל תקופת תרבות המזרח העתיק נמצאו בחצרות המקדשים ובחצרות המלכות . בסדנאות אלה עבדו האמנים — אם מרצונם החפשי ואם כעובדי כפייה , אם כפועלים בני חורין ואם כעבדים נרצעים . כאן נוצר החלק הגדול והחשוב ביותר של הייצור האמנותי באותה תקופה . ריכוזי הקרקעות הראשונים נפלו בחלקם של לוחמים ושודדים , כובשים ומדכאים , ראשי שבטים ושליטים . מתקבל על הדעת שהנחלאות הראשונות שנוהלו באורח ראציוגאלי היו אהוזות המקדשים — דהיינו , נחלאות האלים — שנוסדו בידי השליטים ינוהלו בידי הכוהנים . מסתבר , איפוא , שהכוהנים היו מעבידיהם הקבועים הראשונים של האמנים , הראשונים שהטילו עליהם משימות ; והמלכים אך הלכו בעקבותיהם . בראש וראשונה נצטמצמה אמנות המזרח העתיק ( להוציא את התעשייה הביתית ) בביצוע המשימות שקבעו לה פטרונים אלה . יצירותיה היו בעיקרן מנחות לאלים ומצבות זכרון למלכים , אביזרים של פולחן האל או השליט , וכן אמצעי תעמולה , ששימשו להאדרת שמם של בני האלמוות או להאדרת זכר נציגיהם עלי אדמות . גם הכהונה ...
אל הספר