ההחלטה על החינוך המשותף תוך כדי ניסיונות הטיפול המשותף בתל עדש ובדגניה התכנסה בשרונה ועידת הפועלות , שנחשבה לנקודת מפנה בטיפול בילדים בקבוצות הראשונות . אפשר לראות בה סמן של סוף תקופת הספונטניות בחינוך המשותף ותחילתו של המיסוד . הוועידה התקיימה ביולי 1918 ונכחו בה מאתיים פועלות מהגליל , והוזמנו אליה ארבעה גברים : גורדון , טבנקין , בוסל וישראלי . הוועידה דנה בשני נושאים הקשורים זה בזה : האחר , מקומה של האם העובדת בחברה , והשני , חיי הילדים בקבוצות החדשות . עיקר חשיבותה של הוועידה היה בכך שהעמידה לראשונה את האם וילדיה כבעיה חברתית כללית בהתיישבות השיתופית . בוועידה התקבלה ההחלטה להנהיג טיפול משותף בילדים . האימהות בהתיישבות הקבוצתית שהסכימו לכך המשיכו את חייהן בקבוצה , ואילו אלה שסירבו לקבלה - עזבו . כדי ליישם בפועל את ההחלטה , שמהתחלה הוגדרה כניסיון , היה צורך ש"חמש אמהות עם עשרה ילדים תעשינה את הניסיון 678 . " בפועל לא נמצאה אף קבוצה שהיה בה מספר כזה של ילדים , גם לא בשתי נקודות ההיאחזות של "השומר" - תל עדש וכפר גלעדי . בכל זאת במהלך הזמן החלו לממש את ההחלטה , תחילה בקבוצות מסוימות ( ד...
אל הספר