החברה השומרית הייתה ברובה חברה משפחתית - חברה שניתן לסווגה ולהגדירה במונח הסוציולוגי "משפחתיות" , ( FamUism ) המעיד על מרכזיות המשפחה הגרעינית בחיי הפרט והכלל ועל הולדת ילדים כיסוד הנישואין . סיווג זה תואם את תפיסת החברות המסורתיות ובכלל זה גם החברה היהודית , שעקרות נחשבת בה לפגם שאין לו תקנה . חיוניות המשפחה לחברה האנושית נעוצה בהיבט הדמוגרפי , דהיינו , יצירת דור ההמשך . כיצד תפסו עצמם חברי "השומר" כהורים , אבות ואימהות ? ההייתה תפיסתם שונה מזו של הפועלים בעלייה השנייה ? שונה מזו שבקבוצות הראשונות ? את התשובה לכך אפשר למצוא בתמורה שחלה בתפיסת האבהות של השומרים , מאב רחוק ובלתי מעורב בתקופת הנדודים , המסור מסירות מוחלטת למשימת השמירה ורואה במשפחה מסגרת משנית בחשיבותה , לאב נוכח ומשפיע בתקופת ההתיישבות בכפר גלעדי . גם את אימהות "השומר" נבחן על רקע השינויים שחלו בחייהן - מאימהות נודדות לאימהות בהתיישבות הקבע האינדיבידואלית עד לאימהות בהתיישבות השיתופית . אבות נוכחים נפקדים בהעדר הגדרות חברתיות ברורות למושג "אבהות" ניתן להבחין בארבעה תפקידים שונים שיועדו לאבות לאורך ההיסטוריה : פרנסה , הו...
אל הספר