נשות "השומר" המשיכו ככל הנראה לחיות במצב של אי שוויון ולהרגיש מקופחות בקרב החברה השומרית בתל עדש . התסיסה נמשכה , בעיקר בקרב הצעירות שבהן , ומצאה את ביטויה בשתי מרידות נשיות , האחת כנגד קיפוחן בעבודות השירותים , והאחרת כנגד קיפוחן ב"השומר" ואי קבלתן לחברות בארגון . נראה כי בתל עדש נוצרה התשתית המתאימה להרמת נס המרד נגד הקיפוח בכל תחומי החיים , שכן במקום התרכזו רוב חברי "השומר , " וניתן אולי להצביע על מצב קבוע ולא על אירוע חר פעמי שעורר את הצעירות למחות . המרד פרץ בשל סירובם של הגברים להשתתף בשטיפת הכלים לאחר סיום הארוחות המשותפות , כיוון שאין זו , לטענתם , עבודה לגברים . כל הנשים החליטו לשבות . הן סירבו לבשל לגברים את ארוחותיהם . מארגנת השביתה הייתה אסתר בקר , שהייתה נשואה 279 ינאית , "בימי מלחמת העולם , " עמ' 169 280 מניה שוחט , "האישה ב'השומר' , " עמ' . 121 ואם לילדים , ואליה הצטרפו האחרות בטענה שאם הגברים לא ישתתפו ברחיצת הכלים לא יהיה אוכל . אסתר נבחרה לחברת מועצה ולוועדה לסידור המשפחות , באספת "השומר" שהתכנסה בין ה 24 ל 26 ביוני 1919 בתל עדש , מכאן שהייתה פעילה ומקובלת בקרב חברי...
אל הספר