5. חילון הברית וראשית חילון האסון

על רקע תפיסה זו של האסון האלוהי נודעת משמעות מיוחדת לאופן הצגת מלכותו של יאשיהו והסיפור על גילוי ספר התורה בימיו ( מלכים ב כב , א - כג , ל . ( המאפיינים התיאופוליטיים של מלכות יאשיהו דומים למאפייני התיאופוליטיקה הדווידית ולכאורה מדובר בתיאולוגיה פוליטית משותפת . כזכור , האסכולה הדיטרונומית נחשבת כאחראית לגוף העיקרי של הנרטיב ההיסטורי בספרי נביאים ראשונים , והסופר שכתב את קורות מלכות בית דוד נחשב כמי שהשתייך אליה . אבל לאמתו של דבר מדובר בשני דגמים מנוגדים של תפיסת השלטון האלוהי ושל תפקיד האסון או האלימות ההמונית כמכשירי שליטה וממשל . הניגוד הזה בולט על רקע קווי הדמיון וראוי לשוב אליו כאן ולהציגו בפירוט . יאשיהו ציווה על בדק בית במקדש , ובמהלך בדק הבית התגלה ספר תורה הוא " ספר הברית . " בעקבות הגילוי האזין יאשיהו לדברי הספר מפי שפן הסופר , שלח שליחים אל חולדה והאזין לנבואתה , כינס את העם וקרא באוזניהם את כל דברי ספר הברית , כרת את הברית "לפני יהוה , " טיהר את בית ה' מן הכלים ששימשו בעבודת הבעל והאשרה וכל צבא השמים , וטימא והרס את כל מקומות הפולחן החלופיים , מגבע עד באר שבע . כמו כן הוא ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד