הרושם הכללי הוא שאום ריחן היתה יישוב מלוכד , וקשה להבחין בסימנים ברורים של חלוקה לרובעים . אופי הבניה , כיוון המבנים וחלוקת המרחבים דומים למדי בכל רחבי היישוב . בחלקו הצפון מערבי של היישוב ניכר ריכוז של בתי בד ( מס ' . ( 80 , 77 , 78 , 74 , 93 , 90 בית הבד במבנה 34 סמוך לריכוז זה , אך מסתבר שהוא איננו שייך אליו . ריכוז זה מצדיק את ההגדרה , שזהו רובע בו מרובים מבני המלאכה - "הרובע התעשייתי" של היישוב . בצידו השני של היישוב , בפאתו הצפונית מזרחית , מצויים שני מבני ציבור 21 , 16 ) ואולי גם ( 6 ויתכן שזהו מעין רובע , או שכונה ציבורית . מבואות הרוחב והאורך תוחמים מספר גושי בתים , הראויים להיות מכונים רובע או שכונה , אך אין להם אופי תיפקודי ייחודי . בספרות התלמודית מופיעה חלוקה של העיר למספר רמות - שוק , שקק , שכונה . א . שוק ( שוקא בארמית ) - הוא המונח לריכוז חנויות , או לרובע . שוק זה , לעתים יש לו ייחוד . כך , למשל , נזכר שוק הארמיים , כפי ששנינו "ביומי דר' אמי נפלה דליקה בכפר ואפיק ר' אמי כרוז בשוקאי דארמאיי ואמר כל דעבד לא מפסד . 93 '' ( בימי ר' אמי נפלה דליקה בכפר והוציא ר' אמי כרוז בש...
אל הספר