לתחילתה של תקופת ההתבגרות ולסופה הגדרות רבות , אך התפיסה הביו-פסיכו-חברתית היא היעילה שבהן – את גיל ההתחלה מגדירה הביולוגיה , ואילו את גיל הסיום מגדירה הבחינה החברתית . אין מקום להכללה בקביעת גיל זה . כל נער או נערה מתחילים תקופה זו בהתאם למהפך ההורמונלי המיוחד להם והמתחולל בקרבם . רק ההתפתחות ההורמונלית הייחודית לאותו נער או נערה תקבע את תחילת התבגרותם . סיום תקופת ההתבגרות מוגדר מתוך הציר החברתי , היות שמעמדו של המתבגר משתנה מחברה לחברה . בהתאם לחברה , משתנה הגיל שבו המתבגר מגיע לעצמאות כלכלית , חברתית , תפקודית ומשפחתית . בחברה בישראל , חובת השירות הצבאי מגדירה את תחילת שלב הסיום של גיל זה . השירות הצבאי – ההתבגרות המאוחרת מתבטאת עקב השירות הצבאי . אמנם עצם השירות אינו מסיים את תקופת ההתבגרות , אך הוא מציין נקודת מפנה ומשמש תמרור חשוב לסיומה . משמוטלת על המתבגר אחריות לא רק על חייו שלו , כפי שהיה עד כה , אלא גם על חייו של הזולת , אין לראות בו עוד מתבגר . חברות שבהן אין נקודת סיום ברורה , כפי שאופייני לחברות המערביות , מתמשכת תקופת ההתבגרות עד גיל 23-22 שנים , וכוללת המשך תלות כלכלית...
אל הספר