ההתייחסות לתינוק משמעה קודם כול התייחסות לשלבים שקדמו ללידתו . העבודות הראשונות בספרות הקלאסית דנו בעיקר בהורים ובקונספציה ( הגיית הרעיון או “ היריון ההיריון ( ” של הבאת ילד לעולם , כלומר , ברצון המודע ( ולעתים התת-מודע ) של שני מבוגרים להוליד וללדת . כיום מקובל , שהרצון יכול להיות גם רצונו של הורה אחד בלבד . בכל מקרה , התפיסה היא שקיימת רצייה . הסיבות לה יכולות להיות אישיותיות , חברתיות , דתיות ועוד . כמו כן מתקיימת מערכת מודעת המשלבת את ציפיותיהם של שני ההורים , ומאחוריה עומדת מערכת תת-מודעת . יחד הן טוות את הרשת המקבלת לתוכה את הילד בבואו לעולם . המערכת התת-מודעת היא גם הביטוי להעברה הבין-דורית . העברה זו היא תמיד ברצף של שלושה דורות . ההעברה ניתנת לתיאור כעץ המשפחה – העץ המשפחתי הנוכחי הוא זה ששורשיו נטועים בדור הקודם , גזעו הוא הדור הבוגר הנוכחי , ודור בוגר זה יביא לעולם את הדור השלישי – הפרחים והפירות , שבתורם ימשיכו ויתפתחו לכדי עצים בעצמם .
אל הספר