דני חמיאל יש קשר הדוק בין חרדה כללית , חרדת פרידה וחרדה חברתית , ותסמיניהן נבדלים מאלה של הפרעות חרדה אחרות . חשוב להבחין בין חרדה נורמלית , האופיינית לגילאים צעירים , לחרדה פתולוגית . ריאיון מקדים עם ההורים נועד לצייר למטפל תמונה כללית לגבי גורמי חרדה אצל הילד הקשורים לאופיו ובעיקר לאפשר לו להעריך את הגורמים המשמרים את החרדה . ממד הזמן חשוב בקביעה אם מדובר בפתולוגיה . טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כולל בדרך כלל פסיכו-הדרכה , זיהוי רגשות ומחשבות , הבניה קוגניטיבית , הרפיה וחשיפה הדרגתית למצבים הנתפסים כמאיימים . בטיפול משולבים דוגמה אישית של המטפל , ) Modeling ) תגמול ) חיזוק חיובי , שכר ( למטלות בית , שנועדו לסייע בהפנמת הכלים המוקנים והנרכשים במהלך הטיפול . להורים תפקיד מרכזי בכל שלבי הטיפול . הפרק מציג שני מקרים , של ילד עם חרדה כללית ושל ילדה שפיתחה חרדת פרידה , שטופלו בשיטה מודולרית מובנית ושיטתית . רקע מלבד הפרעות התנהגות והפרעות קשב וריכוז , הפרעות חרדה הן הנפוצות ביותר אצל ילדים . עד אמצע שנות התשעים רווחה הדעה , כי ברוב המקרים בעיית החרדה נפתרת מעצמה בתוך פרק זמן יחסית קצר , ולכן ל...
אל הספר