אם ישאלו מה הפרח שלי , תשובתי תהיה איריס . אחד מאיריסי ההיכל , ליתר דיוק . מהקבוצה הזו , המיוחדת למזרח התיכון , יש בארץ שמונה מינים , כולם מיוחדים לכאן , ופרחיהם גדולים ומרשימים במיוחד . כל אחד מהם צומח באזור מצומצם , בין רגלי החרמון לצפון הנגב . מלבדם יש בארץ עוד עשרה מיני איריס , בני קבוצות שונות . במשך עשרות שנים עקבתי אחריהם , השתדלתי להגיע אליהם בעונת הפריחה שלהם ולצלם אותם . הסכנות הצפויות להם עקב קטיפה ועקירה היו בין המניעים לחקיקת החוק בדבר פרחי הבר המוגנים . זמן הפריחה של כל איריס קצר , והוא משתנה משנה לשנה על פי מזג האוויר . פרחים פרובלמטיים . מאיריסי ההיכל היה לי קל להגיע אל שניים – איריס הגלבוע , עליו סיפרתי , ואיריס נצרתי הצומח בגבעת המורה , מעל עפולה . כאשר החלה הקק"ל לנטוע את גבעת המורה עצרנו את הנטיעה בשטח האיריסים והוא הוכרז כשמורת טבע . לאחר כמה שנים מצאתי אותו גם בהרי נצרת . את איריס הארגמן מצאתי במקרה לפני שנים רבות בשרון . הוא היה נפוץ מאוד בעבר , אבל בתחום תפוצתו ניטעו פרדסים והוקמו יישובים והוא פחת מאוד . האיריס ההדור נמצא בכתמים קטנים בהרי רמים , ליד קיבוץ יפתח ...
אל הספר