9 / 1 / 80 לעזריה אלון שלום רב , דומני שזו לי הפעם הראשונה להודות לאדם שאינני מכיר על מפעלו הציבורי . לפני ימים אחדים סופר שהחברה להגנת הטבע תקבל השנה את "פרס ישראל . " אינני יכול להעלות על דעתי קבוצת אנשים היאה יותר ממייסדי החברה לקבל פרס זה . אינני סייר מושבע ובקושי אבחין בין בולבול לעורב , בין כלנית לפרג ובין צפרדע לקרפד , ובכל זאת אני זוכר כיצד הניחוחות של נופי ילדותי הלכו והתפוגגו וכיצד נחמץ לבי נוכח שלמת הבטון והמלט שהלכה וכיסתה את גבעות הכורכר בשפלת החוף . והנה , בשנים האחרונות משהתבגרו ילדי התחלתי יוצא מחוץ לעיר וגיליתי להפתעתי שיש יד העוצרת את גנגרנת ( נמק , ע"א ) הבטון . אחר כך התחלתי לשמוע על פרחי בר מוגנים וראיתי פרחים שנעלמו מכבר שבים וצצים . קשה לי להעלות על דעתי אנשים יחידים שבמפעלם הצליחו להשפיע השפעה רבה כל כך על איכות החיים , תרבות הבילוי ואהבת המולדת של בני ארצנו . לפיכך אני מכיר לך ולחבריך תודה . זה עניין אישי לחלוטין : עזרת לי לחיות טוב יותר . שלך , ירון לונדון בשנת 1969 החליט אמוץ זהבי לסיים את הדוקטורט שלו על תאוריית ההכבדה . הוא פנה אלי ואמר : אני יודע שאם אשאר ...
אל הספר