א יום העצמאות העשירי למדינת ישראל נחוג ברוב עם בד' באייר תשי"ח , לאחר שהוקדם ביום אחד , והאופוריה פשטה בכול : ישיבה מיוחדת של הכנסת , מצעד צבאי בירושלים , מפגן לילי של צה"ל באצטדיון רמת גן , טקס חלוקת פרסי ישראל לאישים המובילים במדינה , ריקודים וחגיגות בכל רחבי הארץ , בערים וביישובים . בערב החג התנוססה בראש גיליון דבר הקריאה הבאה : " בעשור לקוממיות ישראל תתברך המדינה בשלום ובביצור בטחונה , בהמשך עליה והאדרת פיתוח ובניין . " בגיליון שהופיע למחרת החג נכתב במאמר המערכת כי הפעם לא היתה זו רק שמחת יום העצמאות , כבשנים קודמות . עיקר תוכנו של החג היה בהכרת העובדה כי מדינת ישראל עמדה במבחן במשך עשר שנים קשות ביותר — בתחום המדיני , הכלכלי , החברתי והתרבותי . " ומי עוד במדינות הצעירות של דורנו" — הקשה בעל המאמר — " נאלץ לעמוד בניסיון שאין לו אח ודוגמא כעליה המונית וקיבוץ הגלויות ? ומי כישראל נתון במצור ובהסגר זה עשר שנים , למן יומה הראשון של המדינה " ? מי שציפה לשמוע את דברו של אלתרמן לרגל יום מיוחד זה , להאזין לקולו ולשמוע את פרשנותו — התאכזב לגלות כי בגיליון יום שישי , ביום שלמחרת החג , לא נדפ...
אל הספר