פרק שלישי החרוז והפואטיקה הקוגניטיבית

מבוא אחד הדברים המלהיבים ביותר שיכולים לקרות לו לאדם העסוק בחקר שיטתי של נושא כלשהו הוא לגלות שמחקריו החלקיים , שהחל בהם בלי קשר זה לזה , מתחילים להצטרף לשדה מחקר אחד , לכיד . עבודתי שלי , שהחלה בקריאות מדוקדקות ( close readings ) של שירים בודדים ומקריים למדי , מתחום השירה העברית החדשה , השירה העברית בימי הביניים ושירים בלשונות אחרות , לבשה גוף והייתה לתיאוריה מלוכדת של פואטיקה קוגניטיבית . לפני שנים אחדות פירסמתי הצגה מקיפה ושיטתית למדי של תיאוריה זו . ( Tsur , 1992 b ) במהלך גישושי בשירה במסגרת קוגניטיבית , העירותי הערות קצרות או ארוכות יותר על החרוז במגוון רחב של הקשרים , עם מעט או ללא קשר ממשי ביניהן ; מבחינת הייצוג הפונטי והאקוסטי , השפעתו על הזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח , כללי ההקבצה של הגשטאלט , תיהלוך מידע סמנטי , והתהוותן של איכויות פואטיות כדוגמת איכויות שנונות , ריגושיות , או היפנוטיות . מאמר זה , שהשראתו באה מספרו הקטן והמאיר עיניים של עוזי שביט הדח ומשמעות : עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העבריה , מבקש לאסוף מקצת ההערות הללו ולהביאן לידי אינטגרציה בהרצאה קוגניטיבית מקי...  אל הספר