מצינו כתוב בתנ"ך : 'וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר , הלא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי . וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה ' ... ( שמ"ב יא , . ( ה-ג התיאור נראה כפשוט וישיר למדי — זהו תיאור של חטא הניאוף . למרות זאת , קובע שוב התלמוד : א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן , כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה . שנאמר , 'ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו' וגו' ( שמ " א יח , יד ) אפשר חטא בא לידו ושכינה עמת (? ( שבת נו , ע . ( א " השאלה העולה מיד היא שוב : האם דוד חטא או לא חטא . אך התלמוד כאילו עונה ' צריך לדעת לקרוא . ' ובהתאם , פותרת הגמרא את הסתירה לכאורה באמצעות קריאה חוזרת בפסוק נוסף בתנ"ך . וכך , שואל התלמוד : 'אלא מה אני מקיים , "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע " ) ( שמ"ב יב , ט ) שביקש לעשות ולא עשה' ( שם , שם . ( המסקנה היא כי 'דוד רצה או התכוון לעשות רע ( לנאוף ) אך למעשה לא עשה כן . ' כדי לבסס מסקנה זו משתמש התלמוד בטכניקה דלהלן : אמר רב , רבי דאתי מרור מהפך ורריש בזכותיה רדוד , 'מרוע בזית את רבר ה' לעשות הרע ' ? רבי אומר , משונה רעה זו מכל רעות שבתורה , שכל רעות שבתורה כתיב ...
אל הספר