לעתירה הגורפת שהגיש ארגון "אדם טבע ודין" לבג"ץ במאי 1994 הצטרפו במשך השנים עוד חמש עתירות . בינואר 1995 עתרה החברה להגנת הטבע לבג"ץ נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בתביעה שבית המשפט יבטל את החלטת המועצה באשר לתוואי המזרחי שנבחר לקטע מס' 13 בכביש . מעט אחרי הגשת העתירה ערכה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דיון נוסף בחלופות הכביש , שבו הוצגה עמדת מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע , ובכך בוטל הצורך בהכרעה באמצעות עתירה . עתירה דומה הוגשה ביוני 1996 בידי "אדם טבע ודין" בתביעה להפסקת העבודה במחלף קסם עד השלמת הכנתו של תסקיר השפעה על הסביבה בידי חברת כביש חוצה ישראל . העבודה הופסקה והעתירה לא הוכרעה . ביוני 1999 הגיש ארגון "אדם טבע ודין , " עם "הפורום למען תחבורה ציבורית , " עתירה נוספת ובה דרישה לביטול החלטות ועדות הכספים והכלכלה של הכנסת שעסקו בתנאי חוזה הזיכיון , בעיקר התנאים הנוגעים לדרכים שבהן אפשר יהיה לשנות את חישוב אגרת הנסיעה בכביש בעתיד . העתירה 18 נדחתה . שתי עתירות נוספות הוגשו בעניין סכנת זיהום מי תהום שיגרום הכביש , . 17 מדובר בקטע באורך מ"ק 23 , ממחלף בן שמן צפונה עד מחלף ראש העין ...
אל הספר