ריבוי קולות בתנועה הסביבתית

בתחילת שנות התשעים , כשסלילת כביש חוצה ישראל עלתה על סדר היום של משרדי הממשלה , היתה התנועה הסביבתית בישראל מורכבת ממספר מצומצם של ארגונים , רובם קטנים או בראשית דרכם . אבן הראשה של התנועה היתה כמובן החברה להגנת הטבע . כאמור , החברה להגנת הטבע נוסדה ב 1953 בעקבות ייבוש אגם החולה . במהלך השנים היא ביססה עצמה כגורם מוביל בתחום הטבע והטיולים , וקנתה את אמון הציבור בזכות 1 הצלחותיה במאבקים ציבוריים להגנת ערכי טבע ונוף . עד שנות התשעים היתה התפיסה הסביבתית של הארגון אחידה למדי . היא נגזרה מפרדיגמה אקסיומטית המזהה ערכים סביבתיים בעיקר עם טבע לא נגוע , והציבה בראש מעייניה את ההגנה על נופי בראשית ואת שימורם של מינים ייחודיים של בעלי חיים וצמחים . תפיסה זו קבעה את סדר היום של הארגון , וממילא של התנועה הסביבתית כולה . הדמויות הבולטות בחברה להגנת הטבע עד שנות השבעים היו עזריה אלון , חבר קיבוץ בית השיטה , שכיהן שנים רבות בתפקיד מזכ"ל החברה , ופרופ' אמוץ זהבי מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב . בשנות השבעים עבר השרביט לידי דור פעילים חדש , שהבולט שבהם היה יואב שגיא . שגיא , יליד , 1939 בן ק...  אל הספר