דברי סיכום

מדיניות התחבורה של ממשלת ישראל הלכה והצטמצמה ל"דוזה וספק" - ( predict and provide ) כלומר חיזוי נפחי הנסיעה הצפויים ובניית כבישים שיאפשרו לשאת את הנפחים הללו . כמו במקומות אחרים בעולם , נראה שגם בישראל מסרבים מתכנני התחבורה להכיר בעובדה שסלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים תורמות להגברת הביקוש לנסיעות ( הנסון . ( 2004 באופן ישיר , האיכות המשופרת של הכבישים מעודדת בעלי רכב להשתמש בהם יותר ; ובאופן עקיף , סלילת כביש חדש מעודדת הקמה של מרכזי מגורים , אזורי תעשייה ומוקדי צריכה שהופכים עד מהרה ליעדים בעצמם , מחוללים עוד נסועה וחוזר חלילה . כך , ההיענות לביקוש יוצרת מעגל קסמים שבו ככל שנסללים , מורחבים ומשודרגים כבישים רבים יותר , כן גדל הצורך בסלילה , בהרחבה ובשדרוג של כבישים נוספים , ונמנעת כל אפשרות לצמצום הנסועה ולהקלת הצפיפות בכבישים . התלות העמוקה של ישראל ושל הישראלים ברכב הפרטי היתה עם השנים לרכיב מרכזי ביכולת להוציא את המיזמים האלה מן הכוח אל הפועל . המקום הנכבד שתופסים המכונית הפרטית ומערך התשתיות המסועף והיקר שמשרת אותה בחשיבה התכנונית בישראל אפשרו לתוכנית הכביש , שהונעה על יד...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד