הציונות ומדינת ישראל: מדיניות סביבתית לא מקיימת

היחס שפיתחה הציונות לסביבה מזכיר מאוד את אתוס הבוקר האמריקני . המרחב הטריטוריאלי שמעבר לקו החזית נתפס כעולם פתוח , ריק מתושבים ובלתי מוגבל במשאביו . ריבונות המדינה עוגנה בהסכמי שביתת הנשק ברודוס ובהכרה הבינלאומית בגבולות הקו הירוק . עכשיו נדרש לבסס את השליטה במרחב באמצעות בעלות ונוכחות ( שם , ( ולא פחות מכך - באמצעות טרנספורמציה של הסביבה . ( Rabinowitz 1994 ; 1997 ) שלושת התהליכים הללו , אשר שולבו יחדיו במושג "פיתוח , " התכנסו אל תוך אשכול אחד של ערכי יסוד חיוביים ומובנים מאליהם , ( valence ) שהיו לרכיבים בסיסיים של הזהות הישראלית . קדמה , מודרניזציה , פיתוח טכנולוגי , אופטימיות וביטחון נכרכו בחזון כולל שראה בהתרחבות דמוגרפית , בשגשוג כלכלי , בצמיחה תרבותית ובלכידות חברתית מקשה אחת . בעבור הפלסטינים היו לאתוס הציוני ולפרקטיקות שנבעו ממנו משמעויות גורליות . מהבחינה המוסרית , מפעל הפיתוח ו"כיבוש הארץ" שבמרכז הציונות יצר חלל ענקי , אפוריה שישראל טרם התחילה להתמודד עמה ברצינות . כשמביטים בהיסטוריה של ישראל מאז ראשית הציונות - ובמיוחד מאז . 11 בשטח שיועד למדינה היהודית בתוכנית החלוקה התגור...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד