הרכב הפרטי הוא מחולל חשוב של תהליכים חברתיים ופוליטיים ; אורח החיים שהוא מכתיב ומעודד וההון הכלכלי והסמלי שהוא מייצג הפכו לרכיבים מרכזיים של הזהות האישית והריבוד החברתי . כל אלה מסייעים להחצנת המחיר הסביבתי ( כגון זיהום אוויר ותרומה להתחממות כדור הארץ ) והחברתי ( כגון אי צדק ואי שוויון ) של השימוש ברכב פרטי , לטשטוש מחיר זה ולהחלשת תביעות לאמצעי תחבורה חלופיים . האידיאולוגיה של השימוש ברכב פרטי מדגישה חירות וחופש . היא מטפחת את התפיסה שכל אדם יכול לרכוש רכב ואין לו אלא לבחור בדגם , ברמת הגימור ובביצועים המתאימים לתפיסת העולם שעמה הוא מזדהה ומשקפים אותה . בפועל המצב כמובן אחר . המכונית הפרטית היא בהישג ידן של השכבות המבוססות יותר , וגם בעבור רבים מבני שכבות אלו אפשרויות הבחירה מוגבלות . למרות הרטוריקה המתוחכמת שלפיה המכונית היא ביטוי אישי חופשי מכל אילוץ , ענף הרכב עושה שימוש נרחב במנגנונים המייצרים אופנות וטעמים . מצד אחד טווח האפשרויות מוגבל , ומצד אחר התפיסה שהמכונית היא פריט חובה מגבירה את אחיזתה בציבור , וכך רבים הופכים לקורבנות של אופנה יקרה ותובענית . בשנים האחרונות מגלים יותר וי...
אל הספר