ההתנגדות העוינת , האלימה לעתים , שניצתה סביב סלילת כביש חוצה ישראל מצד התושבים הפלסטינים שבקרבתו הלכה והתמוססה באופן טבעי - הן משום שהתושבים נוכחו בהפיכת הכביש למציאות קיימת בעל כורחם , והן לנוכח העתקת זירת ההתגוששות מהשטח הרווי רגשות למשרדי הממשלה ולמנגנונים ביורוקרטיים כמו ועדת הפיצויים שהוקמה בתוקף חוק כביש חוצה ישראל . אך טרם נסתם הגולל על מאבקה של הקהילה הערבית בכביש חוצה ישראל . באמצע , 2004 במסגרת ההכנות לסלילת הקטע הצפוני של הכביש , קיבלו תושבי כפר קרע שבוואדי ערה צווי הפקעה , והם התארגנו להיאבק בהם . המדינה , באמצעות חברת כביש חוצה ישראל , פעלה בדפוס מוכר , אותו הדפוס ששימש אותה ביחס ליישובים הדרומיים יותר במשולש ובשרון . צווי ההפקעה הפתיעו את בעלי הקרקעות כרעם ביום בהיר , ומרגע פרסומם הלך זמנם ואזל במהירות . שישים ימי הארכה שניתנו להם עד לביצוע ההפקעה לא הספיקו להם להתארגן ולהפוך את הרגשות הסוערים שהתעוררו בקרבם לפעולה פוליטית יעילה . לפיכך , תפיסת השטח נעשתה בכוח , בעזרת כוחות משטרה , בטרם הוסדר עניין הפיצויים . דרך הפעולה הכוחנית של המדינה ושל יזמי הכביש ביחס לשטחים שהתושבי...
אל הספר