רעש האדמה של שנת 363 הרס את אנטיפטריס במידה כה רבה שלעולם לא התנערה עוד מחרבותיה . בתקופה הביזנטית היתה זו עיר חרבה למחצה , כפי שמעיד עליה הירונימוס בספרו על מסעה של הצליינית פאולה , בשנת . 404 ( אוזביוס , שחי עד שנת , 339 הכיר עוד את אנטיפטריס הבנויה ואף נעזר בה לקביעת מרחקים ממנה אל מקומות קטנים יותר או חרבים שבסביבתה ( . בחפירות נתגלו שרידי תקופה זו בשטח C בלבד . מעל מפולות החנויות הוקמה כאן חומה עבה , אך בעלת יסודות לא עמוקים , שנועדה אולי לתמוך במבנים כלפי המדרון . שימוש משני בחלקי עמודים לבניית קירות נעשה שכיח . גם המבנה שנבנה על גבי הפורום שייך אולי לתקופה זו . למרות חורבנה של העיר , ממשיכים עדיין להופיע ברשימות הכנסיה הבישופים מאנטיפטריס ב 449 ( אפסוס ) וב ו 45 ( כלקדון . ( דלות השרידים באנטיפטריס בתקופה הביזנטית עומדת בניגוד גמור לפריחת היישובים שבסביבותיה , המגיעים , כמו בכל מקום אחר בארץ בתקופה זו , לשיא פריחתם . חפירות המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בחורבת זיכרין , 1 . 5 '' ק מ מדרום לאפק אנטיפטריס , האירו תופעה זו ועזרו רבות להבנתה . החופר , ד"ר משה פישר , גילה ...
אל הספר