החפירה השיטתית היזומה בתל אפק התנהלה בין השנים 1985-1972 על ידי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב בראשות המחבר , אך קדמו לה שתי חפירות הצלה שהיו קשורות למפעלי השאיבה של מי הירקון . חפירת ההצלה הראשונה בתל אפק נערכה בשנים 1936-1934 על ידי מחלקת העתיקות המנדטורית , בניהולו של יעקב עורי ( שטחי חפירה זו מסומנים במפת התל הכללית באות . ( 0 היתה זו חפירת הצלה במלוא מובן המלה , וכך תיאר אותה שותפו האנגלי של עורי , אייליף : ... " לא היתה זו חפירה ארכיאולוגית של ממש , אלא רק הצלתם של כמה פירורי היסטוריה משיניו של המחפר המיכני " . בחפירה , שנערכה בפינתו הצפונית מזרחית של התל ( שטח 01 בתוכנית התל הכללית , ( הצליח עורי לעקוב אחר מהלכה של חומה קדומה שיצרה פינה חדה זו של התל . עורי הבחין , שחומה מאוחרת יותר עברה בקו טופוגרפי דומה לחומה הראשונה . כלי החרס , שנמצאו וש"ניצלו ממלתעות המחפר , " היו בני שתי תקופות הפריחה העיקריות של אפק : תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה . סביר להניח , שאף שתי החומות שגילה היו בנות תקופות אלה . שטח החפירה השני 02 ) בתוכנית ) שנכרה על ידי מהנדסי המנדאט הבר...
אל הספר