צבאות תורכיה כבשו את קהיר בינואר . 1517 חוץ ממלחמה זו ומפלישת נפוליאון בשנת , 1798 כמעט לא היו מלחמות בזמן השלטון העות'מאני . אף על פי כן מסוף המאה השש עשרה הלך ונחלש השלטון התורכי , ועד ראשית המאה התשע עשרה שלטו בדרך כלל צאצאי הממלוכים . הירידה התרבותית והכלכלית נתנה את אותותיה גם בקהילה הקראית הקטנה . חבריה לא היו עשירים עוד , ולא היו בהם מלומדים בעלי מעמד ושם . המרכז הקראי העולמי היה תחילה בקושטא , ואחר כך בחצי האי קרים . קהילת קהיר היתה משנית ונחשלת , ולא היה לה תפקיד של ממש . בתחומים רבים לא קיבלה קהילת קהיר את היוזמות שיצאו מקושטא וממזרח אירופה , ורבים מתיקוני משפחת בשייצי לא נשתרשו בה . בקושטא היו היחסים בין קראים ובין רבניים הדוקים למדי , ואילו בקהיר לא מצאנו יחסים כאלה . על כך מעידות תעודות מן השנים 1679 , 1646 , 1571 5 ו . 1786 הנוסע הקראי , שמואל בן דוד , שביקר תחילה בירושלים , בא לקהיר בחג הסוכות של שנת , 1641 ופגש שם את ראש הקהילה , החכם ברוך , שעדיין נשא בתואר 'נשיא . ' שמואל מספר שלוח השנה של קראי מצרים נקבע לפי הבשלת השעורה , ולא נקבע מראש כמו שהיה מקובל באירופה . הקרא...
אל הספר