כינוס יצירות שבטי ישראל ללהגיהם השונים נידון הרבה בין חכמי ישראל , והפליג בחשיבות העניין ח . נ . ביאליק בהזדמנויות שונות . עתה משבטלו כמה גלויות ויהודיהן עלו לארץ , הרי כינוס זה הוא מצווה שהזמן גרמה , כדי להציל יצירות אלו מן האבדון הצפוי להן . השפה העברית יורשת את מקום הלהגים , והם הולכים ונשכחים , ויחד אתם גם יצירת דורות הכתובות בהם . ואם הדבר כך לגבי כל הלהגים , לגבי להג 'לשון התרגום' של יהודי כורדיסתן לא כל שכן . רוב רובם של יהודי כורדיסתן נמצאים היום בארץ . הם עלו לארץ עוד לפני קום המדינה , ועתה כמעט שלא נשארו שם יהודים ; והיחידים שעדיין יושבים במדינה ההיא , אינם נושאי תרבות . עצם השימוש בלשון זו הולך וכלה . הדור החדש מדבר עברית , ואין ספק שבעוד שני דורות יאבד זכרו של הלהג הכורדי לגמרי . ואין צריך לומר שבעוד ימי דור אחד לא יימצאו עוד שומרי משמרת היצירה של שבט זה , שיצר במשך דורות ב'לשוךהתרגום / יצירות יהודי כורדיסתן נשמרו במשך דורות רק בעל פה , בפי 'חזנים' ו'זמרים . ' אלה סמכו על זכרונם , ורק 'ראשי פרקים' או 'ראשי-בתים' רשמו להם לשימושם . לעתים רחוקות אפשר למצוא שיר שהוא רשום כולו ...
אל הספר