ההיסטוריה של תרזיינשטאט מתועדת בשפע בספרות וברשומות המשפט 0 נ , ואמנם חנה ארנדט מונה בביבליוגראפיה שלה שלושה כרכים על תרזיינ שטאט , שניים מאת ה . ג . אדלר ואחד של לדרר , " אבל לא נהירים לה כנראה מטרת הקמתה של תרזיינשטאט , הכרונולוגיה והסטאטיסטיקה שלה , היחסים שבין ה'מנהיגים היהודים' ובין אייכמן , והבחינות החוקיות של גירוש יהודי גרמניה לתרזיינשטאט . בנוסח החיבור כשנדפס בהמשכים תוארה תרזיינשטאט כ'מחנה ריכוז ליהו דים גרמניים בעלי זכויות מיוחדות' ( וו ; 42 הושמט בספר . ( היא כות בת . יאנו יודעים ממקורות טובים יותר מזכרונו הלקוי של אייכמן , שתרזיינ שטאט נועדה מלכתחילה על ידי היידריך לשמש גיטו מיוחד לסוגי יהודים מסוימים בעלי זכויות מיוחדות' ( עמי 2 ( 75 נ . להלן ( עמי ( 140 היא מעלה את ההשערה , כי 'נראה שבאותו הזמן הכיר היידריך לדעת מה חשוב יהא לנתק יהודים בעלי קשרים מן ההמונים האלמונים , והחליט , בהסכמת היטלר , להקים את תרזיינשטאט ואת ברגן בלזן בסתיו של . ' 1940 ( את ההחלטה להקים את ' מחנה המגורים' ברגן בלזן החליט הימלר באביב , 1943 שנד , אחרי שנרצח היידריה . התעודה הידועה הראשונה ביח...
אל הספר