התחומים שתוחמת חנה ארנדט בשרירות רצון לסמכותו ולמעשיו של אייכמן מניעים אותה להוציא את אייכמן מכלל פושעי המלחמה העיקריים . וזו לשונה ; 'רק "פושעי המלחמה העיקריים" פעלו ללא הגבלות בשטח , ואייכמן בוודאי לא היה אחד מהם' ( עמי . ( 237 מיד לאחר מכן היא אומרה היפוכו של דבר : 'אם פעולות אייכמן פשטו על פני כל אירופה הכבושה , לא היה הדבר משום שהיה חשוב כדי כך שגבולות טריטוריה לא חלו עליה אלא משום שלפי טיב משימתו , איסופם וגירושם של כל היהודים , היו הוא ואנשיו מצווים לשוט על פני היבשת' ( עמ' . ( 237 בשוכחה את אמירתה , כי ' הוא [ אייכמן ] נועד למלא תפקיד חשוב כל כך בפיתרון הסופי ( עמ' , ( 27 נכונה היא להגדיר את משימתו שלא היתה עיקרית . ידוע לנו , שאילו נמצא אייכמן בשעתו , היה מובא לפני בתי הדין הצבאיים של נירנברג כפושע מלחמה עיקרי ( במשמעות המגילה של בית הדין הצבאי הבינלאומי וחוק הוועדה המפקחת מם' . ( 10 בקשר לכך הנה מה שיש בפי טלפורד טיילור , ששימש כתובע ראשי מטעם ארצות הברית במשפטי ההמשד : ' 'אחרי הניצחון , משנתגלה ברבים התפקיד שמילא [ אייכמן ] בעניין ההשמדה ההמונית , עלה שמו של אייכמן קרוב לרא...
אל הספר