פרק שלישי מידות ונימוסים

בדמיון העממי מצטייר הריניסאנס במידה מרובה' אם גם לא בעיקרו , כתקופה שבה הותרה הרצועה מבחינת המוסר . השמות של בודגיה ושל גונזאגה , של מיכאל אנג'לו ושל 'צ tatf tt- ליני , של מאקיאבלי ושל אךיטינו , דיים להעלות לפנינו —ויש יסוד לדבר —תמונה של עבריינות מוסרית , אם לא שחיתות גמורה . תמונה זו כוללת את כל שכבות החברה , אמנם לא בה במידה כפי שנוטים לפעמים לחשוב . ואף על פי ששונה היה הרקע ושונות היו המסיבות של חיי היהודים באיטליה באותה תקופה , ואף על פי שחזקה בתוכם המסורת של דבקות משפחתית —אף הם לא היו נקיים לגמרי מפריצת גדר זו . כשם שהיו היהודים אדוקים ביהדותם , כך היו בו בזמן חדורים וספוגים רוח איטליה של הזמן . מתחילת ימיה מתנגדת היתה הכנסייה התנגדות חריפה ליחםי מין בין יהודים לבין נוצרים , הן בנישואים והן מחוץ לנישואים , שהיו בגדר גילוי עריות . יחסים אלה —ואפילו עם אשה זונה —נאסרו בכל חומר הדין בכל רחבי אירופה , ועוד במאה השבע עשרה הועלתה על המוקד ברומא נערה יהודייה על עמקי אהבה עם אציל צעיר . אפילו לא היה קיים איסור זה מצד הכנסייה , די היה בחומר המוסר היהודי למנוע צעירים יהודים מלהיגרר אחרי ת...  אל הספר