האספה הכללית.

ער שנת תרפ"ז כונסה אספת המורים הכללית אחת לשנה . כשגדל מספר המורים החלו לכנסה מדי שנתיים . אחרי כן הוחלט כי בשנה שאין אספה כללית מתכנסת , תכונס המועצה . בתרפ"ד הוחלט על קיום מועצה 'בעלת יפוי כח מיוחד' שתהיה בעלת סמכות הכרעה בכל העניינים , ואחר כך נקראה מועצה זו 'ועידת המורים . ' תפקידי האספה הכללית הועברו לוועידות השנתיות . הוחלט כי באספות הכלליות של המורים ידונו רק בשאלות פדגוגיות . אספות כלליות חדלו להתכנס , פרט לכינוס שנערך בתרפ . ט" משהונהגה הוועידה השנתית לא בוטלה המועצה והוחלט לכנסה לעתים מזומנות יותר , אחת לשלושה חודשים . בראשית תרפ"ח , כשהוחלט על ביטול האספה הכללית וייסוד הוועידה השנתית , סוכם גם כי המועצה תתכנס אחת לשנה . הוועידה השנתית נטלה את תפקידיה של האספה הכללית , והחשובים שבהם היו : דיון בדיךוחשבון המרכז על פעולות המוסדות השונים של הסתדרות המורים ; תקציב ; פעולות ועד החינוך ; הצעות בענייני תרבות וחינוך ובעניינים מקצועיים ; קביעת מקום המרכז , בחירת מרכז וועדות שונות . בוועידה שנערכה בניסן תרפ"ד נקבעו תפקידיה של המועצה : 'המועצה דנה ומחליטה בכל השאלות הפרופסיונליות , התרב...  אל הספר
מוסד ביאליק