פן 'משלים' נוסף לחינוך הפורמלי לרמותיו השונות בתקופת המנדט היתה מערכת חינוך המבוגרים , שנקראה אז 'הפעולה התרבותית . א . ' ד . ( אהרן דוד ) גורדון , יוסף חיים בתר ובעיקר ברל כצנלסון היו ממעצבי הפעילויות בתחום זה בתקופת העלייה השנייה , ובפרט שיעורי העברית , המסיבות ונשפי החגים , שלבשו צביון ארצישראלי , ההרצאות וההצגות . כבסיס לרוב הפעילויות שימשו הספריות הנודדות בין מחנות הפועלים ברחבי הארץ והספריות הקבועות , ששכנו על פי רוב ב'קלוב הפועלים . ' ההכרה בחיונותו של החינוך הציוני למבוגרים לצד חינוך הילדים גמלה בארגוני הפועלים בתקופת העלייה השנייה , אך נתקלה בחוסר משאבים . בעלייה השלישית , לאחר מלחמת העולם הראשונה ובראשיתו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל , שפר המצב הכלכלי , גברו הפעילויות בתחום זה , וההנהלה הציונית ראתה אותו כחלק מתפקידיה תוך שהיא נעזרת בהסתדרות העובדים , שקמה ב 1920 ולידה 'ועדת התרבות המרכזית' שהופקדה באותם הימים על החינוך בכלל , ועל חינוך המבוגרים בפרט . שלוש שנים לאחר ייסודה דיווחה הוועדה על פעילויות אלה למבוגרים : ( א ) ידיעת השפה והארץ ( הנחלת השפה והתרבות העברית לפועלים שז...
אל הספר