במקביל לעליית הנוער בהתיישבות החילונית התפתחו מסגרות שונות של עליית הנוער הדתי החל ב . 1932 הרצון לעלות לארץ במסגרת נוער שנועדה להתיישבות הביא לעלית הנוער בגרמניה גם נוער דתי , אך חסרו מסגרות קליטה קיבוציות בארץ ( קיבוץ רודגס נוסד רק ב 1929 ולא יכול היה לעמוד במשימה . ( לצורך מציאת פתרונות הוקמה ה'ועדה לעלית הנוער הדתי' שהורכבה מעסקני 'המזרחי' בארץ ישראל ומפעילים מ'רודגס' ( לימים קבוצות יבנה וטירת צבי . ( הוועדה שגרה שליחים לגרמניה , הפעילה מחנות עבודה לגיבוש גרעיני התיישבות ומצאה פתרונות פלורליסטיים ולא שגרתיים לנוער הדתי העולה : קיבוץ ( רודגס , ( בית ספר מקצועי ' ) בית צעירות מזרחי' והטכניון ) ו שוליות כהכשרה מקצועית ( בית חרושת ליציקה במפרץ חיפה ;( הכשרה חקלאית במסגרת משותפת בתוך מושב ( שדה יעקב ;( בית ספר חקלאי ' ) מקוה ישראל 'ו ( ' כפר הנוער הדתי , ' שנבנה ב 1937 בכפר חסידים במיוחד לקליטת עליית הנוער הדתי . מבחינה אידאולוגית הודגשו בעליית הנוער הדתי ההכרה הדתית והקשר לעם ולארץ לצד מקורות סוציאליסטיים — וכולם הוכללו בתוכנית הלימודים שהכינה הוועדה . בוגרי חברות הנוער הדתי הקימו א...
אל הספר