כפרי נוער חקלאיים מסוג מיוחד היו 'משקי הפועלות , ' שהועידו את עצמם תחילה להכשרת עולות פועלות בוגרות , אך החל ב 1940 השתלבו בהדרגה במוסדות 'עלית הנוער' ואף קלטו נוער ארצישראלי משני המינים . משקי פועלות היו בשנים אלה בשכונת בורוכוב ובנחלת יהודה , ב'עיינות , ' בחדרה , בעפולה , שניים בפתח תקווה וכן בתל אביב ובירושלים . תנועת הפועלות , בהנהגתה של עדה פישמן , נתקלה תחילה במקומות ריקים במוסדותיה והחלה לקלוט נערות שהכשירו את עצמן להתיישבות , כבודדות או בקבוצות מטעם 'הנוער העובד . ' כבר בתש"ב היו כ 250 נערות מול כ 300 בוגרות , ושנה אחר כך עלה מספר הנערות ל — 400 מחצית מתפוסת הרשת . עובדות הרשת לא הספיקו עדיין להסתגל לשינויים הנדרשים עם חילופי האוכלוסייה , וכבר ב 1943 החלו משקי הפועלות לקלוט חברות מעורבות של נוער עולה , תופעה שהתגברה עוד יותר עם תום המלחמה . פניית 'עלית הנוער , ' קשיים כלכליים , אווירת הימים ההם ותחרותה של רשת 'בתי החלוצות' ( הבוגרות ) בערים הביאו את משקי הפועלות להסב עצמן כליל לקליטת חברות 'עלית הנוער' מחוץ לארץ ומישראל . לימים היו משקי הפועלות שהורתם בעלייה השנייה , לבתי ...
אל הספר