קביעת יישובי העובדים כמסגרת קולטת ומחנכת נבעה מן הזיקה האידאולוגית של הנוער העולה בראשית דרכה של 'עלית הנוער' למסגרת חברתית המגשימה דפוסי חיים יהודיים חדשים בארץ על בסיס של ערכים חלוציים , ומן הצורך להתרחבות משקית והתיישבותית בארץ . חניכי 'עלית הנוער' היו תגבורת רעיונית ומשקית בעלת ערך . בדרך זו הפך היישוב הקולט למה שכינה אהרן ציזלינג 'יישוב מחנך . 294 ' לצד הקיבוצים והמושבים התפתחו גם בתי ספר ומוסדות פנימייתיים , ובהם נקלטו , התחנכו והוכשרו חניכי 'עלית הנוער . '
אל הספר